כבר שבועיים שהנפש שלי לא שקטה.
בין המעבר לדירה חדשה, המעבר המלא לעצמאית פול טיים וכל השינויים הקטנים הנוספים שהם כמו התוספות על הפיצה הנוראית הזאת, שכחתי לשים לב.
לפעמים המצולמות שלי מזכירות לי את הדברים הכי חשובים.
ולפני כמה ימים מצולמת סיפרה לי על התהליך שהיא עברה ועוברת עם עצמה, על איך שהיא שכחה לשים לב לעצמה ולצרכים שלה במשך הרבה מאוד זמן ועם איבוד תחושת הזמן נאבדה התשוקה, הריגוש מהחיים, מהדברים הקטנים. זה העניין עם דאגות ולחץ, הם נוטים לפרק לנו מאוד בקלות את כל מה שנמצא סביבם ולהסב את תשומת הלב שלנו רק אליהם, מערכת יחסים רעילה.
שבוע שעבר דיברתי פה על איך להרגיש בנוח במעטפת של עצמך, איך לאהוב בלי תנאים.
בשביל לאהוב צריך להכיר, בלי להכיר את עצמך לא תוכלי לאהוב את עצמך בדיוק באותו אופן שבו לא תוכלי לאהוב איש זר ברחוב.
בשביל להכיר צריך לזכור לתת תשומת לב, במקומות מסוימים יגידו לעשות לעצמך דייט עם עצמך פעם בשבוע, לפנק את עצמך במשהו, במקומות אחרים יגידו שחשוב לנשום- להקשיב לגוף שלך ולמה שהוא אומר לך, לעשות סטופ, כל אחת בדרך שלה, ולשים לב רגע לעצמך- מה את מרגישה? איך את?
יש כאלה שיגידו בכלל שחשוב ללכת לסדנאות, להשקיע בתחביבים שלך, לשמוע הרצאות, מופעים ומה לא, להעשיר את עצמך ולפתח את המחשבה.
אני אישית פשוט צריכה תזכורת שלרוב מגיעה מהאנשים שאני פוגשת בדרך.
למדתי לשים לב לתזכורות האלה, לסיפורים המיוחדים שאני פוגשת, למדתי להפיק מזה לקחים לעצמי, לקחת קצת טוב מכל דבר שנקרה בדרכי.
ככה אני שמה לב, ככה אני לומדת להכיר את עצמי, דרך אנשים אחרים, לוקחת לי את הלקחים שהם כבר למדו, קיצור דרך של עצלנים.
השבוע קיבלתי כמה תזכורות קטנות מהמצולמות שלי לשים לב לעצמי, לא לשכוח אותי בתוך כל הבלאגן של היום יום.
את התזכורות האלו אני מעבירה הלאה- אז קחי נשימה ותעשי היום משהו בשבילך.
PH: katya zhuyko